/*********************************************** * CSS Vertical List Menu- by JavaScript Kit (www.javascriptkit.com) * Menu interface credits: http://www.dynamicdrive.com/style/csslibrary/item/glossy-vertical-menu/ * This notice must stay intact for usage * Visit JavaScript Kit at http://www.javascriptkit.com/ for this script and 100s more ***********************************************/

פרק ראשון: חוקי ברזל של הפוקר

דולר נמרח באי נוחות על כסאו סביב השולחן העגול מכוסה בד ירוק והמואר באור נורה מתנדנדת. הוא קימט את פרצופו מתחת למשקפי הריי באן בעודו חושף רק לעיניו את זוג הקלפים שלו. שתיים פיק ושבע פיק. כמה פעמים צריך להגיד לך שזה זבל של יד, ממזר שכמותך? הוא חשב לעצמו בעודו מקרין את איש הברזל כלפי חוץ וחיוך אכזרי כאילו מחזיק קלצ'ניקוב ביד. ידו הנשלטת ע"י האגו נמתחת לכיוון ערימת ז'יטונים ססגוניים ואוחזת בשניים. משווה...

התור עובר לג'וני אבל זה כהרגלו לא מרוכז במשחק. לא מפסיק לדבר... ומה הדבר האחרון שעובר לערבי בראש כשהוא נדרס על ידי משאית? התחת שלו! הוא צועק בקולי קולות. תורך לשחק. בולדוג הלחוץ חושף את שיניו. ג'וני מיד משווה בקלילות וצ'רלי מתקפל. בולדוג משווה בביטחון מלא. היה נראה מקודם שכבר הכין את הז'יטונים לעניין, בטח תפס דג זהב. מעניין אם יידע להתאפק איתו או ילחץ יתר על המידה.

קראק הסמול בליינד מביט לרגע לצדדים, מושיט את ידו לעבר ערימת הז'יטונים הצנועה שלו ומכריז בקרירות... הכול או כלום! תוך שהוא דוחף שמונה עשרה ז'יטונים למרכז השולחן, ומיד שוקע בכיסאו.

דיק הביג בלינד מתקפל בלי להסס. הפעילות חוזרת לדולר. אין טעם להמשיך, הוא בטוח. לפעמים זה מאוד בריא להביט על משחק מהצד וללמוד רבות על היריבים שלך. הרי כאשר אתה מעורב בעצמך ביד, אינך שם לב להרבה פרטים. פולד. ג'וני לא חושב פעמיים ומשווה את ההימור.

בולדוג נראה חושב רגע... אם מקודם היה אפשר לשים לב לזה שאחז בשני ז'יטונים בטרם עת ולראות זאת כאות ליד טובה, הרי גם העובדה שהוא משחק את כפתור הדילר מחזקת מאוד את מעמדו. מצד אחד זהו שחקן צמוד שלא ממהר להשוות גם אם מחזיק בכל היתרונות, מצד שני, קראק נכנס אול-אין, לכן כפתור הדילר לא משנה עוד מולו- אבל כן משנה מול צ'רלי. ובכל מקרה פניו של בולדוג מקרינים לא מעט מידע לגבי מצבו. נשאר רק לדעת לקרוא אותם...

חוק מספר אחד:

העמדת פני פוקר והכרת הפנים של היריבים. זה אומר קודם כל- אחידות בתנועות, אחידות בדיבור. אם אתם אנשים שכועסים, תכעסו תמיד, אם אתם ליצנים, תתלוצצו תמיד. לא לחשוב להיראות רגיל כשמבלפים. פשוט לא לחשוב על כלום חוץ מהמשחק וליהנות ממנו. מצד השני, שחקן פוקר מקצועי חייב לדעת לתרגם את המידע שמקרין היריב למשהו פרקטי. אם הוא רגוע מהרגיל או לחוץ, ואם הוא לא מצליח לשבת על הכסא בלי לזוז.

בולדוג משווה לבסוף. נפתח פלופ מאוד מעניין: עשר, נסיך, אס- כולם פיק! דולר חורק מעט בשיניו, רק שאף אחד לא יראה. לא מקובל לדבר על ידיים שקיפלתם, בטח שלא לפני שפותחים קלפים כי זה נותן רמז לגבי הסתברות שיצאו עוד קלפים מהסוג הזה. חוץ מזה אחד החוקים הכי חשובים בפוקר הוא כזה...

חוק מספר שתיים:

שמירה על שלוות הנפש. כדי שהמקצועיות שלכם תבוא לידי ביטוי, עליכם לדעת לשלוט בעצמכם גם במצבים הקיצוניים. מומלץ לצאת להתרעננות אחרי סיבוב מתיש, או אחרי שנכלאתם למצב מכעיס והפסדתם עם יד טובה, ואפילו אחרי ניצחון מסחרר כדי לקחת פסק זמן. להחזיר את שלוות הנפש, להחזיר את הפוקר פייס ולהמשיך. שחקן הממוצע שמנצח לא יודע לשמור על הכסף והוא מתבזבז מיד אחרי הזכייה בכמה סיבובים מטופשים שבהם מהמר לא בהתאם לסיכויים (tilt) וחבל. לעולם אל תחשבו על פוקר כעל משחק מזל. הכלל כמו רבים אחרים הוא דו כיווני: כאשר אתם רואים שחקן שזה עתה זכה בגדול- תיצמדו אליו ופשוט תמשכו ממנו כסף כמו מכספומט. הוא עלול להמר על ידיים שטותיות רק כי הוא יכול להרשות לעצמו. בקזינו עושים הכול בכדי שתישארו בשולחן- אין שעונים מסביב, מגישים לכם אוכל ושתייה חינם ודואגים שיהיה לכם נוח. הרעיון הוא שככל שתעבדו את הריכוז והשלווה שלכם, תפסידו יותר, אבל אל... ולבסוף, זכרו לא לכעוס על יד שלא יצאה. לא צריך להיות חכמים בדיעבד, העיקר לקבל החלטה נכונה בכל רגע נתון.

צ'רלי עושה צ'ק. בולדוג נראה תוהה. מעלה בעשר. קולו תקיף ומזלזל. דולר עושה להם קופת צד וממשיכים להמר בלי קראק. צ'ק הוא הרי תמיד סימן של חולשה וחוסר ודאות. קראק מביט לצדדים ועוקב אחר השחקנים, קולו כבר לא נחשב. בכללי, אול-אין נחשב לצד נואש ולעולם לא בלוף מומלץ כי אתם מהמרים בעצם לא רק על סכום גדול אלא על האפשרות להרוויח חזרה את מה שהפסדתם כי אתם עלולים לצאת מהמשחק.

הפעולה חוזרת לצ'רלי. אני משווה אותך... ומעלה בעוד עשר. צ'רלי אולי ליצן, אבל יאמר לזכותו שהוא יודע להפתיע כמו גם להוציא יריב מריכוז. וזה בדיוק מה שהוא עשה לבולדוג. לבולדוג נפלו הביצים לרצפה כשצפה בשפתיו של צ'רלי לוחשות מעלה. התחושה היא תמיד קשה- מה פספסת? האומנם יש לו פלאש? או סטרייט? מה לעזאזל יש לו?! בולדוג מאבד את פני הפוקר שלו. הוא מוכן לשים את ידיו על צווארו של צ'רלי הפודל העלוב. (וללחוץ חזק) צ'רלי מתגרה בו, ונראה כי מצליח. בולדוג משווה בצליעה. צ'רלי עשה לו בית ספר עם הטריק הכול כך מוכר בטקסס הולדם-

חוק מספר שלוש:

הזהר מאוד מצ'ק- רייזים ובצע אותם בעצמך, להנאה ויעילות מקסימאלית. משמעו לעשות צ'ק על מנת להקרין חולשה, לתת ליריב להמר, ואז לתפוס אותו בביצים עם העלאה ולגרום לו להשוות. יש גם את ההימור "באיחור". כאשר נפתח קלף שמשלים לשחקן יד מנצחת אך הימור מיידי עלול לחשוף את היד, הוא מבצע הימור באיחור דווקא בסיבוב הבא. צריך תמיד לנסות לזהות מתי יריב מתאפק לא להמר. אפשר לגלות את זה על ידי פתיחה בהימור נמוך, ולראות אם הוא ממהר להשוות או אפילו לעלות.

נפתח הטורן, ארבע לב. כביכול לא קשור לעולם. צ'רלי עושה שוב צ'ק. תורו של בולדוג. לפני רגע שחטו לו את האופי. הוא מרגיש שהובס עוד בטרם נפתחו הקלפים, ונאלץ לעשות צ'ק. הוא איבד את הביטחון העצמי בקלפים שלו. וזהו דבר מאוד חשוב בפוקר!

חוק מספר ארבע:

צריך ביטחון ביד! אם אינכם בטוחים שיכולים לנצח, תתקפלו. אם ליד שלכם אפשרות להפוך ליד הכי חזקה בשולחן- שחקו לאט. אם אתם מאמינים שמחזיקים ביד הכי חזקה בשולחן, תלחצו ותמצצו את הדם של שאר בשחקנים. רק אל תבריחו אותם. אם החזקתם בהתחלה ביד טובה אך עם הטורן או ריבר איבדתם את הביטחון בה, זו סיבה מספקת להתקפל. תשחקו בביטחון עצמי אך מודעות לכוח שיש לכם ביד!

נפתח שלוש פיק על השולחן, וחיוך רחב מופיע על פניהם של כל הסובבים, חוץ מאלו שעוד מנהלים דו קרב. דולר מרגיש הקלה, בכל זאת ידו איבדה את יופייה כאשר נפתח כזה פלאש בדרך לכולם. עשה בחכמה שפרש. תורו של צ'רלי. הוא ממתין כמה שניות... מעלה בשלושים. חיוך רחב מופיע על פרצופו. בולדוג מביט על החיוך הזה... ומשהו מסריח בו. הוא חושב לעצמו שהעלאה הזאת לא מתאימה לדפוס ההתנהגות של הפודל, שאימא שלו בטח שכבה עם שועל. אם היה מחזיק ביד חזקה, והרי ראה שבולדוג חסר ביטחון, לא היה רוצה להבריח אותו כעת. האומנם זה בלוף? יש מצב שהוא תפס את הנוכל הקטן מבלף לו על הריבר?

חוק מספר חמש:

הכר את הבלופים. יש בגדול שלושה סוגים: הראשון הוא
מאולץ- שחקן מקווה למשיח, מושך וזורם אבל בסוף לא יוצא לו כלום. כסף הוא כבר זרק לא מעט. הוא ינסה לעשות בלוף מאולץ! סממנים:

  • על השולחן אפשרות של רצף/פלאש (מהפלופ בעיקר)
  • שחקן יציץ יותר בקלפים
  • שחקן לא יהיה מרוצה.

השני הוא
מתוכנן- אם למישהו לא הולך כמה פעמים ברצף ואז פתאום הוא נכנס עם הימור גבוה מאוד זה חשוד. יכול להיות שהוא מתכנן בלוף או שיש לו באמת יד חזקה הפעם. איך להבדיל?

  • שחקן פסימי ישים לא יותר מדי כסף כדי להישאר במשחק.
  • שחקן אופטימי עלול להגזים ולזרוק יותר מדי גם כשיש לו.

והשלישי הוא של
המבלף כהרגלו- תסמנו אותו לעצמכם ותארבו לו כשכולם יפרשו. שימו לב- הוא מסוכן לא כשהוא מבלף אלא דווקא כשהוא לא.

בולדוג החליט לתפוס את צ'רלי על הבלוף תוך שהוא משווה. אם היה מעלה- צ'רלי עלול לפרוש ואי אפשר יהיה לדעת מה החזיק ביד. אך אם ישווה, צ'רלי יהיה חייב לפתוח ראשון לפי חוקי הבית. למידע על יריב יש ערך רב. לעיתים רב יותר מהכסף שיש בקופה. אני משווה... בולדוג צוחק. צ'רלי כבר לא...

חוק מספר שש:

מחיר המידע. מידע על שחקנים, במיוחד שחקנים מבלפים, שווה הרבה. בשלבים הראשונים של משחק כנסו בעמדות האחרונות. שלוש-ארבע תורות ילכו ללמידת השולחן. כאן לא חשוב לקחת כסף אלא מידע! – אם שולחן אופטימי/פסימי, אגרסיבי/פסיבי, ראו בהמשך הסבר.

צ'רלי פותח את קלפיו בחיוך. אין לי כלום... חיכיתי לסטרייט. הוא מסביר את הצעדים שלו בעודו חושף תשע יהלום ומלכה תלתן. בולדוג פותח עם חיוך רחב את הזוג נסיכים וזוג עשיריות שלו. זוגיים לא רעים, אך יד נחותה לעומת הפלאש שהיה יכול להיות אצל צ'רלי. אבל הוא הריח את הזיעה שלו והפילו בפח.
קראק פותח בפני כולם את הזוגיים שלו- אסים ועשיריות. אבל הניצחון שלו זניח וכבר לא מעניין אף אחד. הוא לוקח את הקופה הראשית, אך בולדוג גורף את הקופת צד הגדולה. שני מנצחים.
דולר מקלל את עצמו בשקט ותוהה איך הוא היה משחק לולא היה נשאר. הוא מחליט לקחת הפסקה. החבורה ממשיכה לדבר ולנתח את הסיבוב האחרון...

חוק מספר שבע:

לא לדבר יותר מדי על הידיים שלך. ניתוח שלכם נופל לפעמים על אוזן קשבת שתנצל אחרי זה את המידע הזה על סגנון המשחק שלכם. שמרו על סודיות ומסתוריות. החליפו לעיתים את סגנון המשחק ואל תספרו מה עשיתם ולמה, ואל תחשפו קלפים אלא אם כן חייבים לפתוח.

"פוקר אינו קרב אלא מערכה שלמה. והמנצח הוא לא מי שניצח בקרב אלא מי שקיבל החלטות נכונות יותר במהלך המערכה."

ולקינוח נביא ניתוח תמציתי של סוגי שחקנים, ההסבר המלא מופיע במדריך:

סוגי השחקנים

  • "אופטימיים"- שחקנים משוחררים שמחכים לרצפים ופלאשים, בוטחים יותר בידיים ומסתכנים יותר.
  • "פסימיים"- שחקנים צמודים אשר נכנסים לפחות סיבובים ויעדיפו לצלוע אחר היריב.
  • "אגרסיביים"- יתקפו אתכם בהימורים.
  • "פסיביים"- יחכו למישהו אחר שיהמר.

תהיו אתם פסימיים לא משנה מה. אמרנו כבר שזה לא משחק של מזל? להלן בקצרה העיקרון וניתוח השחקנים:

  • אופטימי ופסיבי- חדש/ חלש אופי: שחקן אדיש. נשאר הרבה ולעיתים רחוקות מעלה הימור. אומנם לפעמים הוא יפריע למהלך שלנו כי יישאר ועלול לקבל יד טובה בסוף, הוא לא מהווה סה"כ איום כי מהמר על סכומים קטנים.

  • פסימי ואגרסיבי, מקצוען/ שועל: כאן יהיה מדובר בסכומי עתק. יש להיזהר מאוד מהשחקנים האלו כי לעיתים ההפסדים במשחק איתם גדולים פי כמה מהרווחים.  שחקן כזה יחכה ליד טובה וכשהיא תבוא יהמר בפרעות. הוא יכפיל את ההימורים גם אם זה אומר שיישארו מעטים. כדאי להישאר רק עם יד מנצחת אם אתה מזהה שחקן כזה או פשוט להתרחק מהמערבולת ולתת למישהו אחר לטבוע.

  • פסימי ופסיבי, בונקר/ חומת אש: סוג זה של שחקן הוא מתוחכם למדי. מצד אחד הוא יחכה שתבוא לו יד טובה, ויפרוש לעיתים, אבל כשהיא תבוא הוא לא יוביל את ההימור. יסתמך על שחקנים אחרים. זה מתבטא בצ'ק עם הפלופ ולפעמים אפילו אחרי הטורן. אם הוא יהיה בעמדה ראשונה, ישים הימורים גדלים ולא גדולים כל סיבוב. סה"כ מדובר על סכומים בינוניים ויש סיכוי שתצליח להפחיד אותו בהימור גבוה לקרת הפתיחה.

  • אופטימי ואגרסיבי, כריש/ סוס מהיר: שחקן כזה נכנס כמעט לכל יד, מהמר הרבה מעלה לעיתים.  אין צורך להיות יותר אגרסיבי ממנו אלא רק להוליך אותו שולל ו"להיגרר" אחריו ובסוף להפיל אותו. החיסרון הוא שברוב המקרים זה יגיע לפתיחת ידיים וזה חיסרון גדול!

"מי שלא אוהב את המשחק עד עומק ליבו לא ינצח בו."

תחזרו לקרוא פרקים נוספים של סיפורי ליל הפוקר!

לפרק הבא