פרק שמיני: החבורה חוזרת

לילה, בחוץ חורפי גשום וקר. החבורה שלנו נשכחה כבר כליל, אבדה אי-שם בין כותלי העמודים הלא מצונזרים לא מודפסים. אבל כנראה זה אכן לא נגמר כשזה נגמר. כי הלילה הוא לא שגרתי, בלתי סטנדרטי בכל קנה מידה. הלילה החבורה חוזרת! והלילה הזה הוא כה דרמטי שאפילו ההוא שכותב שורות אלו מתאפק כבר שעות שלא ללכת להתפנות בכדי לספר לכם מה מתחולל בחדר הקטנטן עם התאורה החלשה אותה בקושי רואים דרך עשן הסיגריות הסמיך שעולה ברוגע מעלה. סרטן הריאות פתח טעימות בפינת החדר. במרכז עמד השולחן הירוק וממנו התנדף ריח חריף של אלכוהול מעורבב עם כל מה שבא ליד. בהתחלה עם רדבול, כשזה נגמר כולם שאלו על המיץ תפוזים משבוע שעבר, וכשגם זה נעלם, קול עמום שאל אם יש עגבניות... יש בלאדמרי. לא היו עגבניות אבל מסתבר שגם עם שזיף זה עובד. כרגע יש תור נחש לשירותים, והאינסטלאטור כבר בדרך. אצל סבא השיניים התותבות כבר שעה בקרקעית הוויסקי... קיבלו כבר צבע זהוב. כשישים לב מה קרה... יהיה כבר מאוחר... הוא יהפוך לגרוזיני עם פה זהב. יישאר לו רק להתקין אזעקה, שלא יגנבו. ולמרות הכול, בחדר שוררת דממה מוחלטת. רק קול אחד נשמע – קולו של סבא. הוא סופר לאחור... בקול רועד, צורח, תשע... שמו-נההה... ש-ש-שששבעעע... היה שם הכול בחדר. גברים קשוחים, סקס סמים ורוקנרול. טוב אולי לא את האחרון... בקיצור היה הכול. הכול, למעט מזל...

דממה מוחלטת שוררת סביב השולחן, רק קולו של סבא הדילר נשמע, וכולם מצפים בקוצר רוח למוצא פיו של בולדוג, ההוא עם האשכים. ולא, הריר שיוצא לו מהפה כבר חצי שעה לא נחשב. הוא חייב להחליט, לענות לאתגר שהציב השחקן החדש בשולחן. ראלף שמו. שחקן ערמומי ומתוחכם ביותר, תוצר גרמני מצויין, השלישי במספר, אחרי הפורנו והמכוניות כמובן. ביד הזאת אפשר לומר כמעט בוודאות שראלף הצליח לזמבר את כולם, מהקטן לשמן, בולדוג סליחה. בולדוג חושב לעצמו... איך ראלף הזה מראה כל כך הרבה ביטחון עצמי? מה הוא מסתיר שם במכנסיים? אם זה בלוף, למה הוא נהיה כל כך אגרסיבי דווקא בטורן כשהוא יודע בוודאות שהתחזקתי. הפלופ היה 5-6-7, בטורן הגיעה ה-8. לפני הפלופ נכנסו ארבעה, אחריו בולדוג חימם קצת את הקופה, אחד יצא ואילו ראלף ודולר נותרו בפנים. הם רק שילמו. ואז הגיעה ה-8. פלאש אין באופק. זה חייב להיות הסטרייט, אבל איזה?

בולדוג

ראלף

קהילה

   

עצם ההתלבטות הארוכה של בולדוג היא אינדיקציה לזה נאטס היחיד שיש לו תלוי אצלו בין הרגליים... אבל יכול להיות שדווקא את זה ראלף מבין ומנצל. יכול להיות הוא מחזיק יד שוות ערך ומבחינתו הוא במצב של כל הקופה או חצי, ולכן לא מפחד. ועדיין, לעלות פי ארבע מהקופה זה סימן לאחד מהשניים- או ניסיון להבריח את היריב ובעצם לומר "הי יש לי קלף טוב, זדיין מפה לפני שהוא מתקלקל לי או נדרס על ידי איזו קנטה על השולחן...", או יש גם את האפשרות השנייה המתוחכמת והכול כך מתאימה לראלף. פסיכולוגית, לשחקן יש נטייה לקפל יד סבירה שהוא יודע מה כוחה וחש שהיא פשוט נשברה, היריב מחזיק יד חזקה יותר. לעומת זאת ילך לפעמים עד הסוף המר עם יד שלא שווה כלום, זבל שנכנס איתו מלכתחילה במטרה לצאת להרפתקה, בציפייה למזל או בגלל "תחושת בטן" שזה הקלף... זה אולי מצחיק ואולי עצוב, אבל כמה שזה נכון. יש אופציה נוספת, קצת פחות נפוצה, של יד שמתקלקלת באמצע הדרך והשחקן מחליט להמשיך איתה ולבלף.

על סטטיסטיקות

גבירותיי ורבותיי, ברוכים הבאים לשיעור קצר בסטטיסטיקה. ישנן ידיים בעלי הסתברות לזכייה מעל חצי, אשר לפעמים מפסידות ובדרך כלל מנצחות, וישנן ידיים בעלי הסתברות לזכייה הקטנה מחצי, והן לפעמים מנצחות אבל בדרך כלל מפסידות. אה וכמובן... יש גם את הידיים שהן פשוט בידיים מקצועיות, ממש מיעוט בימינו- והן גם בדרך כלל מנצחות.

"פוקר הוא 100% יכולת ו- 50% מזל" ~ פיל הלמוט'

ובכן בולדוג חושב וחושב... מביט בצורה חודרנית על ראלף, אבל לא מצליח לפצח אותו. פשוט לא מבין את השחקן. בדרך כלל, כשאתם מרגישים שאתם פשוט לא מבינים את היריב, עדיף לא לשחק נגדו! יש עוד שחקנים בשולחן, פחות מוצלחים, שתמיד תוכלו לשדוד בקלות. תמנעו ממלחמות שאתם עלולים להפסיד. וכך נראה שגם בולדוג ינהג... תקשיב, אם אתה לא מחזיק 9-10 ולא 9 ואפילו לא סט, שיחקת אותה! כי אני יוצא... ראלף הביט עליו בחשדנות ולא הגיב. הוא חיכה שהמשחק אכן יגמר. רק כשבולדוג זרק את הקלפים, ראלף גרר גם את שלו למרכז השולחן, אבל לא הפך. כולם התחילו ללחוש לו מכל הכיוונים... מה היה לך? היה לך 9-10? בילפת יפה מישהו צעק לו מהקצה השני של השולחן, אבל ראלף הגיב במבט של ממש לא. אף לא מילה מעבר. הדעה הרווחת היא שהיה לו 9 בלבד והוא אכן שיחק על זה שידע שלבולדוג אין את ה- 10 והוא יפחד.

מיד עם תום המשחק התחילה ההמולה. קראק מצא הזדמנות לספר קצת היסטוריה אישית... שלשלום שיחקנו בבית של סטייק... קראק על מה שיחקתה? פודל צוחק... על הכליות שלך? כול החבורה צחקקה... לא אידיוט, דווקא אני עובד עכשיו... אורז קניות בקופה, קראק ענה לו בטון מרוצה והדליק עוד סיגריה. בקיצור אנחנו משחקים... ופתאום דפיקה בדלת... משטרה! דולר הולך לפתוח והשוטרים נכנסים פנימה... ואני חושב לעצמי ואו ואה מה לעזאזל אני אעשה?! הלך עלי. אני בכלל במעצר בית. בקיצור הם ניגשים אלי ואחד השוטרים אומר קראק הא? אתה בא איתנו בסוף היום! בזמן שאני מעיף מבט לעבר החלון ושוקל ברצינות נפילה של שתי קומות, השוטר ניגש לפודל ומביט עליו בחשדנות. ממש לתוך העיניים. מה אתם עושים פה? ארגנתם פה משחק אסור? פודל אומר לו לא. ואז הוא ניגש לדולר... אולי אתה תספר לי מה הולך כאן? אתם משחקים על כסף?! לא אדוני, אממ... מה פתאום... מפגש חברים, דולר משנן ובולע את הרוק. ואז ממשיך בידיים מושטות לעבר הכסף במטבח פשוט זכיתי בהרבה כסף לאחרונה אז החלטתי להראות לחברים שלי. השוטר הביט לו לשנייה בעיניים ואז הסתובב בעצבנות. כנראה לא ניכן באינטליגנציה גבוה. שיהיה! אבל אתה... הוא פונה אלי... אתה קראק בא איתנו! אבל על מה אדוני השוטר, אני שואל. על משחק אסור כמובן!... אבל עם מי?

כל החבורה נקרעה מצחוק. יפה! כולם התחילו לפרגן לקראק. שתבינו, זה לא מובן מאילו שקראק יבוא בהברקה כזאת שתציל אותו ממעצר. הוא טיפש. אבל הוא לא אשם, הוא נולד ככה.

על תכנונים

אל תנסו לתכנן את המשחק שלכם לפרטי פרטים. תנסו ליהנות ממנו גם כן, אבל לעולם אל תזלזלו במשחק על כסף. אל תשחקו שיכורים, עייפים או במצבים גרועים יותר. אל תשחקו אם אתם ממהרים לאן שהוא. גם תאחרו וגם תגיעו בלי מכנסיים.

לפני כל משחק, תכננו אותו לעצמכם במאקרו. עם כמה כסף באתם? כמה אתם מוכנים להוציא? תציבו לעצמכם קו אדום. אתם יכולים אפילו לצייר אותו לעצמכם על פתק. אבל אל תחרגו ממנו לא משנה מה! קווים אדומים אמורים למנוע אסון כי היצר המשחק שבנו לעיתים חזק על השכל הישר.



קוראים נכבדים, ונכבדים פחות! פרק הבא הולך להיות על בלופים, למעשה זה יהיה החלק השני (לפרק זה) והוא יתמקד ברובו במשחק הפוקר עצמו, במיטב הטיפים והדוגמאות. יש למה לצפות!