פרק שישי: התקפה - הגנה

סבא התקרב בצעדים איטיים לבניין מספר תשע. בעודו מניף את ידיו בכדי להאיץ בהליכה ומעיף מבטים לצדדים שאף אחד לא יעקוב אחריו... עצר ליד הכניסה והרים את הראש לראות אם זה המבנה הנכון. שלט קטן ועליו הספרה תשע תלוי מעל הדלת. מביט שוב לאחור ובזריזות פותח בידו הרועדת את הדלת ונעלם בחשיכה. אחרי כמה לחיצות על המעלית הוא מבין כבר שהיא לא תקינה. בן זונה... בריצה קלה של איש נכה הוא פונה למדרגות ובנחישות מתחיל לתפס. עד שהגיע לקומה רביעית השלפוחית שתן שלו כמעט התפוצצה. הוא ניגש לדירה ונתן כמה דפיקות. את הדלת פתחה בחורה צעירה. את שחקנית חדשה? סבא הופתע לראות פנים חדשות. מי אתה? היא השיבה בהפתעה כפולה. או אני הדילר בייבי! אולי קצת זקן אבל עדיין יש לי את זה! תני לי להיכנס... לא! טעית בדירה, אני לא מכירה אותך! סבא לקח צעד אחורה. האישה נראית מאוד תוקפנית. דירה 7 בניין 9? הוא שאל בחוסר ביטחון. לא! כאן זה כניסה 6, הילדים מהרחוב שוב הפכו את השלט... סבא ניראה מיואש. והשלפוחית כל כך לוחצת... טוב, אני יכול להיכנס להשתמש בשירו...? הבחורה טרקה את הדלת עוד לפני שסיים את המשפט. בת זונה. מה יש לנוער של היום?! הוא מלמל.

במאמץ רב הוא הגיע לדירה הנכונה וצלצל בפעמון תוך שהוא רוקד ומתקפל בשאיפה לא לשחרר יותר טיפות כי גם ככה המכנסיים כבר רטובים. נו חבר'ה... פתחו כבר... מצלצל שוב ושוב. רגע!! נשמעת קריאה עצבנית. אבל אף אחד לא מגיע. סבא מקרב את האוזן לדלת ושומע ויכוח סוער... תשווה לו תשווה לו... לא דולר, צא. הוא מושך אותך פנימה זו מלכודת... זאת לא מלכודת חמור! הוא חיכה לצבע ולא קיבל, עכשיו הוא עושה צעד נואש, תשווה לו... לך תזדיין מפה אתה מפריע לנו לשחק! הוא חיכה לצבע אבל החזיק את המלך כל הדרך... סבא התחיל לצלצל ללא הרף בפעמון בעצבנות. לפתע נשמעו צעדי ריצה, הדלת נפתחה בשבריר שנייה והדמות נעלמה לחדר השמאלי מבלי לומר מילה. הויכוח ממשיך באותו החדר... "מה הולך פה לעזאזל?!" סבא צעד לכיוון השירותים למרות הסקרנות כי כבר לא יכול להתאפק. אך כנראה זה לא יגיע... בעודו חולף על פני החדר נשמע קולו של דולר... "סבא! סבא!! בוא מהר אני צריך אותך. בוא עכשיו אין זמן להסביר!!!" הזקן עם חולשתו למשחק הפוקר נשבר מיד ונכנס לחדר שם הוא גילה אותם עומדים מול המחשב.

דולר הסביר לסבא את המצב בזריזות. הם משחקים בטורניר טקסס הולדם גדול. מתוך המאות שחקנים הם נותרו רק שלושה. כעת הם הסתבכו במשחק מול אחד השחקנים וזה יכריע אם ייקחו מקום ראשון או שלישי. סבא העיף מבט, הקשיב לטיעונים והמליץ ללכת על תחושת הבטן ולהיכנס אול-אין כי אם היריב היה מחזיק גם בזוג מלכים וגם אופציה לצבע וגם רצף, הוא היה משחק הרבה יותר אגרסיבי מלכתחילה, ועכשיו הוא רק מנסה להפחיד. בשנייה האחרונה לפני שאזל הזמן דולר עשה כפי שסבא קבע... צהלות של שמחה נשמעו בחדר. כולם החלו לקפץ משמחה על הסכום הענקי שהם עומדים לקבל. סבא חייך ופנה מיד לשירותים כי הוא הרגיש שעוד שנייה אוזל זמנו... אבל החבר'ה הרועשים התחילו לרקוד משחמה סביבו לחסום את דרכו. זוזו ממזרים שכמותכם... הוא גהר בהם, אבל אף אחד לא שמע אותו בגלל ההמולה. סבא לא התאפק יותר והרטיב לא רק את עצמו אלא את כל הרצפה. החבר'ה ישר קפצו הצידה... פאק סבא, לא צריך לשמוח עד כדי כך! קראק מלמל. מספיק עם הזיבול שכל! סבא צרח בגרון יבש. עכשיו אחרי שאני כבר לא צריך לשירותים, בואו אני אלמד אתכם קצת פוקר ילדים שלי...

על התקפה - הגנה

בטקסס הולדם חשוב מאוד לפתח את אסטרטגיית ההתקפה - הגנה שלכם. מדובר על אופן ההימור, אגרסיביות ותדירות. צריך להבין שפוקר הוא משחק של מתח מתמשך, התקפות וכניעות. מנופים ולחצים הדדיים. כאן כוחו של שחקן בלתי ידוע ובשל כוחו של הספק, הדבר מתגלה רק בפתיחת הקלפים- אם היא מתבצעת. המשחק מתנהל ברובו סביב אותו ספק לגבי כוחו של כל שחקן, האם הוא מחזיק בזוגיים או שבאמת יצא לו סטרייט? יש לו את הקיקר או לא?

"מי שמהמר יותר- לוקח. הקלפים הם רק שוברי שיוויון. סמי פרהה"

עצה חשובה היא לשאול את השאלות האלו כבר בשלב הראשון של המשחק, עם חלוקת הקלפים. הרי כך יהיה אפשר לעקוב אחרי השחקן ולפי התנהגותו להרכיב את הפאזל לגבי כוחו. אביא דוגמה לעניין: שחקן שמעלה הימור מעמדה מוקדמת עם חלוקת הקלפים- ראוי לשאול את עצמנו האם יש לו כבר זוג כלשהו או קלפים גבוהים. אחרי שהפלופ נפתח עם קלפים גבוהים, ואותו שחקן מדבר ראשון אך לא מראה כל אגרסיביות, זה יחזק לנו את האופציה שהיה לו זוג בינוני ביד על ההתחלה ונוכל לפעול בהתאם או שהגובההים שלו "לא פגעו".

כעת נתייחס למצבים שונים שקורים הרבה במהלך המשחק ונראה מה הדרך הטובה להתגונן מפני לחצים של שחקנים אגרסיביים ואיך ליצור לעצמנו יתרון תוך כדי התקפה מתמשכת.

במצב שבו אתם מחזיקים ביד שאינכם בטוחים בה, אך יכולים לשפר אותה, עליכם לקבל החלטה מיידית עם היפתח הפלופ שתמנע מכם להפסיד כסף ותקבע לפי ההיכרות שלכם עם השחקנים, כמות השחקנים שבמשחק, מידע שהצלחתם ללקט עד כה וכמובן היד שאתם מחזיקים: אם לצאת להתקפה, במילים אחרות להסתער על הקופה ולהמר גבוה, או למשוך זמן כדי לשפר את היד ואז מתוך עמדת כוח לתקוף. חשוב להבין שאין באמצע ולא לקבל החלטה בשלב של פוסט-פלופ או בכלל לא לעסוק בשאלה היא טעות נפוצה של שחקנים חדשים וותיקים כאחד. ההחלטה תקבע חד משמעית אם לשחק את היד אגרסיבי או מתון. אם מקבלים החלטה הולכים איתה עד שהמצב משתנה בבירור לרעתכם. שחקנים נוטים לשנות את ההתקפיות שלהם בשלב ביניים, בין הטורן לריבר ובזה הם למעשה רק מראים חולשה ואופורטוניזם, שהוא נחמד אבל אין לו מקום בפוקר מקצועי.

ההיח שהחלטנו להסתער על הקופה עם זוג גבוה וקיקר בינוני. קיבלנו החלטה כזאת על סמך זה שיש מעט שחקנים בשולחן, הזוג הוא חזק וסביר שלעת עתה אנחנו מחזיקים ביד החזקה בשולחן, וישנם שחקנים שלא ימהרו לפרוש. במקרה כזה כדי להתחיל הימור גבוה- פי ארבע או פי חמש מהביג בלינד. זה יגרום לשחקנים לחשוב. אם לא כולם יפרשו, זה אומנם סיבה לחשוב אך לא לשנות את ההחלטה! רק אם מישהו העלה מעל ההימור הגבוה שלכם זה סימן שיש לו יד מטרופת או פשוט ביצי יענה. כאן נמדדת גם סבלנותכם והיכולת לבצע את מה שהחלטתם. סיבוב הבא, אם אתם עדיין מרגישים שמחזיקים בזוג החזק, ומצד השני כנראה אף אחד לא שיפר משמעותית (אם נניח מישהו עלול לחכות לסטרייט או פלאש) הדבר הנכון הוא לעלות שוב את ההימור, יותר מבפעם הקודמת. יש ללחוץ כך גם בסבב האחרון, עד הפתיחה. סביר להניח שגם לצד השני היה זוג חזק לאורך כל הדרך, והקיקר יקבע. לכן מראש כדאי לקחת את זה בחשבון וזוג חזק בלי קיקר תומך לא שווה הרבה. בהתחשב בזה שהסיכוי של כל השחקנים לשפר את היד, לזוגיים לדוגמה, הוא שווה- יש טעם ללכת עם מעט שחקנים עד הסוף. לעומת זאת מול שלושה וארבעה שחקנים כבר יותר מסוכן כי בשלב כזה או אחר אחד מהם עלול לשפר את היד.

אם החלטנו שהיד שאנחנו מחזיקים לא מספיק חזקה יחסית לכמות השחקנים שנשארו, אך אנו עלולים לשפר אותה משמעותית. כלומר עלינו למשוך זמן כדי לראות את הטורן והריבר. במאמר על עמדות אני מבהיר את הערך שיש לעמדה מאוחרת בהיקשר זה, כאשר היא מאפשרת לך למעשה לראות "קלף בחינם". אז מה שאנחנו צריכים זה "עוד הזדמנות" ואילו מה שאנחנו לא צריכים זה שחקן אגרסיבי שימנע מאיתנו לראות את הקלף הבא בכך שיעלה את ההימור משמעותית. הרי זה מה שגם אתם הייתם עושים על מנת "לסנן" שחקנים שמחכים ליד חזקה וברגע זה לא מהווים איום, אך עלולים להרוס לנו הכול דווקא בסוף. במצב כזה כדאי להמר סכום נמוך יחסית גם בעמדה מוקדמת- בסביבות שליש עד חצי מהקופה. המטרה היא כפולה: מצד אחד לא ניראה חלשים ובזכות ההרתעה רוב השחקנים יעדיפו פשוט להשוות ולראות מה קורה הלאה, מאשר לעלות. אם בכל זאת יעלו, אתם בחוץ, ולא הפסדתם הרבה. מצד שני נשמר גם את המתח במשחק ולא נכניס את השחקנים לשאננות. כך נכין את הקרקע להימור גבוה בהרבה במידה ונצליח לשפר את היד שלנו מבלי להבריח את כל השחקנים.

במצב שבו המשחק נראה "יבש" ואין פעילות, התקפה תמידית ואגרסיביות היא הדרך הנכונה לשחק. אם תהמרו ותעלו בתדירות גבוה תשיגו בכך מספר מטרות, תוך כדי שאתם לא מפסידים יותר מדי. ההימור לא חייב להיות גבוה כדי להיות משמעותי- עצם ההימור הקבוע בשולחן של שחקנים מתונים יציק לרובם ויוציאם מריכוז. אחרי כמה קיפולים הם יתחילו לשחק נגד הרגלם ושם בעצם הם יפלו חזק. אין יותר טוב בשבילכם מאשר שחקן שלא מרוכז במשחק ונכנס נגד הסיכויים.

אסטרטגיה טובה היא ששחקנים סביב השולחן יכירו אתכם כאגרסיביים ואולי גם כחסרי פרופורציות, למרות שזה לא בהכרח נכון. כמו שאמרתי, ההימור לא חייב להיות גבוה אלא לבוא באופן שיטתי. אם תצליחו לגרום לשחקנים לחשוש מכם, תרוויחו. הימור השיטתי והאגרסיביות המתמשכת מכינה את הקרקע להימורים גבוהים יחסית שתעשו בעת שתגיע יד טובה. אז לא יהיה מחשיד שאתם מעלים הימור, כמו במקרה של שחקן מאוד צמוד שפורש פעמים רבות ברצף ואז נכנס ומעלה. אתם בעצם גורמים לשחקנים לא להתייחס אליכם ברצינות ו"לחשוש רק מהטיפשות שלכם". זה טוב, במידה שאתם לא באמת טיפשים.

בעצם כל תדמית שגויה שתצליחו ליצור לעצמכם, בהתחשב בכך שאתם יודעים מהי, תעזור לכם לנצח ולהבין יותר טוב את השחקנים שבתורם מנסים להבין אתכם.

במצב שבו אתם רק משווים את ההימורים ההולכים וגדלים של שחקנים, יחשב למהלך הגנתי. מצב כזה הוא בטבעו לא טוב כי כנראה יש סיבה לזה שאתם מותקפים לאורך כל המשחק. אם לא נפל לכם האסימון שהשחקן השני מחזיק ביד בלתי מנוצחת אתם עלולים להפסיד גם סכום גדול וגם מעמד של שחקן רציני. באופן כללי יש להימנע ממצבים שבהם אתם רק משווים, במיוחד כשמשחקים מול שחקנים רבים. עליכם לשאול את עצמכם- אם היד שלי שווה העלאה, אפשר להמשיך גם בהשוואה. אם לעומת זאת לא הייתם מעלים עם יד כזאת, אולי לא כדאי בכלל להשוות. דבר נוסף הוא שמשחקים הגנתיים שכאלו מובילים כמעט תמיד לפתיחת ידיים. כפי שהוסבר במאמרים אחרים, פתיחת היד נחשבת לאקט שלילי מבחינתכם כיוון שלמעשה מגלה את הכוח האמיתי. הערפל שבו אתם שרויים בעיני שחקנים אחרים שווה הרבה כסף בעקיפין, לכן כדאי להימנע מפתיחה ועל כן נכון יהיה מראש לוותר ולפרוש.

קיים מושג בטקסס הנקרא באנגלית Small Ball שפירושו ביצוע בלוף לא גדול, לפני הפלופ, גם עם ידיים בינוניות, בניסיון להשיג אחד מהשניים: להבריח את כל השחקנים, כולל הבלינדים ולקחת קופה קטנה. מה שצפוי גם לקרות זה שרק הבלינדים ישוו, אבל יש לקחת בחשבון שהם השוו כנראה יותר מתוך אילוץ והחלטה לא נכונה מאשר בגלל יד חזקה. סה"כ מדובר על הימור של פי שניים או שלושה מהביג בלינד. אם שחקנים נוספים משווים זה סימן שהם מחזיקים ביד טובה- ואתם מחזיקים כעת במידע יקר ערך. או שפשוט תיצרו לעצמכם תדמית של שחקן אופורטוניסטי ואגרסיבי, מניאק שאף אחד לא יתעסק איתכם, וזה טוב.

חשוב להבין שההחלטות הגורליות יתקבלו רק אחרי הפלופ. אף על פי שזה יותר מסובך ויש הרבה יותר מידע "לעבד", הבחירה תהיה שקולה יותר וזה יתבטא לאורך המשחק כי בטווח הארוך אתם תנצחו! וזה מה שחשוב. שחקנים חדשים יותר יעדיפו לשחק ולקבל החלטות על סמך קלפי הכיס מתחילת המשחק ועלולים להישרף הרבה פעמים על החלטות שגויות וחוסר גמישות. בסופו של דבר הבחירה אם להיכנס למשחק או לא אמורה לבוא אוטומטית בהתאם למה העמדה שלכם, מול כמה שחקנים אתם משחקים ומה היד שלכם. ואל תשכחו שכדי לבלף יש להכין את הקרקע כבר מהחלוקה!

אם היה קל להצליח, היה בלתי אפשרי להצליח מרוב האנשים המוצלחים...

לפרק הבא