מאמר ראשון בסדרה - איך לא להפסיד את התחתונים
קאש גיים הוא תמיד משהו מיוחד. הפוקר עמוס חוויות חיוביות ושליליות,
קפיצות אדרנלין, עליות ירידות וחריקות שיניים. האווירה אף פעם לא קלה.
העיניים העייפות נסגרות כי שעות הלילה כבר קטנות, עשן הסיגירות שורף בעיניים
והאלכהול לא בדיוק עוזר. וכמו במלחמה, החלשים לא שורדים. יקום וילך שחקן טוב,
גם אם הפסיד את התקציב היומי שלו.
לעומת זאת השחקן הגרוע יתחנן שהשאר לא יקומו,
והוא ימשיך לנסות נואשות להרוויח חזרה את כספו. כאן עובר המשחק את הגבול הדק
בין פוקר ספורטיבי להימורים. זה לא שאין ברובנו את ההבנה שהדבר הנכון לעשות הוא
לעצור, לקום וללכת. לקבל את ההפסד של הרגע ולצמצם נזקים.
פשוט הרגש משתלט על נפשו של השחקן. וזה קורה דווקא לשחקנים הלא רעים שמכירים
את היכולות משחק שלהם, ובתמימות של הרגע מאמינים שתמיד ינצחו, בטווח הארוך.
אומנם זה יכול להיות גם נכון, אך השאלה היא אם אתם מבינים שבסופו של דבר יש קשר
הפוך בין רמת המשחק שלכם לבין אורך טווח הרווחיות. ככל שאתם שחקנים טובים יותר,
הניצחונות יגברו על ההפסדים, והרווחיות תהיה גדולה יותר, בתקופה קצרה.
אינכם לבד בזירה. אלפים חושבים כמוכם, ולעיתים טועים ומשלמים על זה.
הנה כמה עצות לשחקן ממוצע ומעלה, בלי קשר לסכומים עליהם אתם משחקים,
אלא יותר בשביל הכרה עצמית.
בפוקר יש לכם שני תפקידים. האחד הוא שחקן- לשבת בשולחנות ולעשות כסף, להכיר אסטרטגיות,
טכניקות וכו'... השני הוא מנהל- לבחור כמה לשחק, איפה, על איזה סכום וכו'... רוב השחקנים
זונחים לגמרי את תפקידם השני ומוצאים את עצמם מרוששים בלי קשר לרמת המשחק שלהם. הנה עיצה
למנהל המתחיל- תנהלו רישומים מסודרים של כל המשחקים שלכם. כן, גם המשחקים החבריים.
את הרשימה תחביאו אחר כך מתחת למזרן רחוק מהאישה. מה צריך להיות שם?
| תאריך | סוג משחק | כניסות | סה"כ כניסות | יציאה | סה"כ |
| 01.09.2010 | קאש 1-2 | 50+50+100 | 200 | 80 | -120 |
טבלה פשוטה כזאת אפשר להדפיס ולמלא אחרי כל משחק.
בסוף חודש תביטו בה ותתפלאו עד כמה הרבה אפשר ללמוד על צורת המשחק שלכם, על טעויות כלליות בניהול תקציב ומה נקודות התורפה שלכם. תשימו לב שבימים שהפסדתם הרבה נכנסתם הרבה פעמים (ריביים) ולמעשה ויתרתם בכל פעם על האפשרות לקום וללכת. אתם גם תראו באילו משחקים הולך לכם טוב ובאילו פחות. כל אחד צריך לבחור את השולחן שלו בהתאם לתקציב ולרמת המשחק שלו. ככל שהמשחק יקר יותר, כמעט תמיד השחקנים יהיו טובים יותר. תמיד תשאירו לעצמכם מרווח נשימה כלכלי כדי שתוכלו לחזור גם מחר וגם מחרתיים, ולהראות לכולם מי זה דניאל נגרנו. מי שמפסיד תחתונים בפעם אחת, נשכח מהר, כי הוא פשוט לא חוזר.
וכהמשך לזה, עצה נוספת היא לשבת ולחשב לעצמכם על אילו סכומים אתם יכולים להרשות לעצמכם לשחק. טוב אם תגדירו לעצמכם תקציב יומי ותקציב חודשי למשחקי פוקר. אם אתם טובים, אחרי חודש אתם תשחקו על רווחים של חודש קודם ותוך תקופה כלשהי תנהלו חשבון אחר למשחקים שלא נוגע בשום אופן להכנסות הריגלות שלכם מהעבודה. חשוב לזכור שפוקר הוא בסך הכל משחק ורובנו לעולם לא נוכל להתפרנס ממנו או להתבסס רק עליו. אס שיכול להעשיר אותנו מאוד במכה, יכול גם להפשיט אותנו באכזריות ולגרום לנו לעבוד מאוד קשה בשביל לחזור על הרגליים.
